top of page
< חזור

״הכוכב של מחוז גוש דן״: אופניים זה מדהים, רק תסללו עוד שבילים

כיצד נוכל להפוך את האופניים לכוכב עולה במרחבי גוש דן, ולפתרון אישי וציבורי להיעדר תחבורה ציבורית מספקת? על היתרונות,  ה״מכשולים״ שבדרך ואפילו כמה טיפים שיהפכו אתכם לרוכבים הבלתי מעורערים של המטרופולין 

יובל כהן

מסלול אופניים בדרך מנחם בגין, תל אביב / קרדיט: Pexels


רבות נאמר על מצב התחבורה הציבורית בישראל – על איכותו הירודה, התדירות הבלתי מספקת, ואמינותו המוטלת בספק. אל מול אלו מצאתי את עצמי מתמודדת במהלך שירותי הצבאי בקריה, בעודי גרה בפאתי גוש דן. מהר מאוד התברר כי הנסיעה מביתי שבכפר מעש לבסיס הקריה בשעות הבוקר עורכת על גבי קו האוטובוס לא פחות משעה ו-10 דקות, בעוד שמדובר במרחק של 12 ק"מ. איטיות הנסיעה, לצד איחורים והברזות חוזרות ונישנות של הקו ששימש אותי, הביאוני להחלטה להתחיל לרכוב מביתי לקריה על גבי האופניים. ההתחלה הייתה קשה, אך הדרך הפך מפתרון חתרני להרגל בריא. 


מדובר בפתרון נקודתי ואישי שאיפשר לי לטייב את התניידות שלי במרחב גוש דן. לא מדובר בדבר פשוט עבור רוב הציבור – תנאי הרכיבה שקולים למסלול מכשולים, ואף מסוכנים לאור המחלפים הראשיים אשר נאלצים לחצות ברכיבה על הכביש על פי חוק. לא כל שכן מדובר במאמץ פיזי, אשר אינו מתאים לכולם. ומנגד, ישנם צעדים פשוטים הניתנים ליישום, הן במישור האישי והן במישור המוניציפאלי, אשר יש בכוחם להרחיב את השימוש באופניים ולהפוך אותם לכלי תחבורה מרכזי ומשמעותי במרחב גוש דן.


אז כיצד בכל זאת ניתן להקל ולעודד אנשים נוספים להשתמש באופניים להתניידות במרחב גוש דן?

ראשית, יש לעסוק בשאלת הבטיחות ונוחות הרכיבה. רבים מאלו אשר בפוטנציה היו רוצים לרכוב על אופניים ברחבי גוש דן, סולדים מתנאי הבטיחות השוררים בדרכים. על פי חוק, נדרש רוכב אופניים (חשמליים ורגילים), לרכוב על כביש. מדובר בחווית רכיבה מפחידה, בעיקר משום שציבור הנהגים בישראל אינו מכיר בחובתו של רוכב לרכוב על הכביש ולא על גבי המדרכה. נעשה אבל כלפי ציבור רוכבי האופניים, בעוד שעיריית תל אביב פותחת בקמפיין נגד רכיבה על המדרכה, לא נעשים צעדים לעידוד לגיטימציית הרכיבה על הכביש. במצב הנוכחי, רוכבי האופניים אינם רצויים לא בכביש ולא במדרכה, וזוכים ליחס עוין מצד הולכי הרגל והנהגים, ובכך הרכיבה הופכת לאקסקלוסיבית לאמיצים בלבד.


כעת יש לעסוק בשבילי האופניים, המעוז היחיד בו האופניים אכן רצויים ומתקבלים בעין יפה. תשתיות שבילי האופניים חלקיות ואינן משרתות כהלכה את הציבור – במקרים רבים מדובר בשביל אופניים של כמה מאות מטרים בלבד, אשר מצוי בפאתי הערים. 


קרדיט: Pexels


אם נבחן את תוכנית "אופנידן", אשר טרם הושלמה, נגלה כי על מנת להתחבר לשבילי האופניים נדרש רוכב אשר גר במרכז העיר לסטות באופן משמעותי ממסלולו – דבר אשר מאריך את הדרך ומשאיר את אותן הבעיות אשר תוארו כאן מעלה. שבילי "אופנידן" מבורכים, אך מדובר בתשתית חלקית מאוד אשר אינה נותנת מענה שלם לרכיבה בתוך גוש דן. צד נוסף לבעיות אלו, הוא שהורים אינם ששים לתת לילדיהם לרכוב ברחבי הערים, נוכח המציאות המסוכנת. כך, מגיל צעיר קיים היעדר חינוך לרכיבה – ילד שאינו מורגל לרכיבה יומיומית, סביר כי לא יבחר בה כדרך התניידות מרכזית לכשיגדל. 


על אף כל המכשולים הסביבתיים העומדים בפני הרוכב, ישנם צעדים אישיים שיעזרו לכם להתחיל להתנייד ברחבי גוש דן על אופניים במרחקים ארוכים:


  • התאמת מסלול האופניים: זה לוקח זמן, אבל לבסוף מוצאים את הדרכים הנוחות ביותר לרכיבה נעימה. בתור התחלה, מומלץ לתכנן את המסלול כך שיהיה מישורי ברובו, שיעבור עד כמה שאפשר בשבילי אופניים, שיהיה מוצל, ומופחת סיכון. עד שתתקבל הנוסחה האופטימאלית למסלול הנכון עבורכם, עשוי לקחת זמן, אבל מומלץ לנסות דרכים שונות. חשוב שתאהבו את הדרך על מנת להפוך את הרכיבה להרגל. 


  • להתחיל את ניסיונות הרכיבה בחורף ובמזג אוויר נעים, כך תוכלו לבנות את הכושר שלכם בתנאים נוחים, ולהגיע לחודשי הקיץ החמים מוכנים ומורגלים לתנאי הרכיבה.


  • אחד החששות האישיים המרכזיים שעוצרים אנשים מלרכוב על אופניים למקום עבודתם הוא החשש מזיעה ומריח רע. לכן, מומלץ להשאיר בגדים להחלפה במקום עבודתכם. מקומות עבודה יכולים לעודד את עובדיהם להגיע באופניים לעבודה על ידי הסדרת והנגשת מקלחות ומלתחות נקיים ומסודרים.


  • לעודד חברים נוספים לרכוב גם כן למקום העבודה – כאשר הדבר הופך לנפוץ ומקובל הוא גם הפוך לפשוט וקל יותר.


  • להצטייד בקסדה, אפוד זוהר ופנסים אשר יחזקו את תחושת הביטחון שלכם ברכיבה.


זהו, עכשיו אתם מוכנים. בהצלחה!

bottom of page