שיעור זום 3 - איך נוכל לשפר את התחבורה הציבורית

משך שיעור: 30 דקות

 

תרגיל מחשבות - חלק א':

בקשו מכל תלמיד לרשום על דף בין מחשבה אחת לשלוש שעברו לו היום בראש שקשורות למשהו שביאס / עיצבן / תיסכל / הדאיג אותו. תשתדלו שלא לכוון או לתת דוגמאות.

 

סיפור אישי:

ספרו על התנסות שלילית שהייתה לכם שממנה הסקתם שדבר מה הוא שלילי, ולאחר מכן הבנתם שהמקרה הפרטי שחוויתם לא מלמד על הכלל.

 

למי שאין סיפור, שיאמץ את סיפור העוגיות (שקף מתאים מצורף למצגת):

באחד החגים, המנהלת שלי בעבודה קנתה לכל העובדים עוגיות מיוחדות מהמאפייה שמתחת לבית שלה. היא ידעה שאני טבעונית ולכן קנתה לי במיוחד עוגיות טבעוניות. כולם קיבלו עוגיות שמנות ועסיסיות שנוזל מתוכן שוקולד סמיך, ורק העוגיות שלי היו דקות ויבשות. גם כשניסיתי לתבול אותן בתוך התה הן לא התרככו ועשו תחושה של חנק בגרון. ניסיתי לשכנע את כולם שממש כדאי להם לאכול מהעוגיות הטבעוניות כי זה בריא יותר, מוסרי ואקולוגי יותר... אבל אף אחד לא נגע בהם, והאמת שגם אני לא. כשכולם לקחו את העוגיות שלהם הביתה, אני השארתי את שלי במשרד. וכולם חשבו שככה זה - שעוגיות טבעוניות זה לא טעים.

אחרי כמה חודשים הייתה ישיבה חגיגית במשרד, והמנהלת שלי שוב הביאה מלא עוגיות. הפעם העוגיות הטבעוניות היו כמו עוגיות חמאה עם ריבה בפנים. הם היו כל כך נימוחות שזה הרגיש כמו לאכול ענן מתוק. הפעם, לא רק שלא הייתי צריכה לשכנע אף אחד לאכול מהם, הייתי צריכה להסתיר אותם מהם כדי שלא יגמרו לי הכל.

 

פתיחה:

הסיפור של התחבורה הציבורית בארץ דומה לעוגיות הראשונות - צריך להשקיע מאמץ לשכנע אנשים לנסוע בתחבורה ציבורית כי היא מאחרת, צפופה, לא וודאית, התחנות רחוקות מהבית...

ואנשים נוטים לחשוב ש"ככה זה תחבורה ציבורית", ש"תחבורה ציבורית זה לא נוח". אבל חשוב להבין. ככה זה כשהתחבורה הציבורית לא טובה. כשהיא טובה זה נהדר ונוח. זה לא שתחבורה ציבורית זה לא טוב - התחבורה הציבורית שלנו פה בארץ לא מספיק טובה. היום אנחנו נדבר על איך אנחנו יכולים לגרום לתחבורה הציבורית להיות טובה יותר.

 

תרגיל מחשבות - חלק ב':

מציגים שקופית ובה מערכת צירים. ציר ה-Y מייצג את מעגל האנשים אליהם המחשבה שלי מתייחסת (אני, המשפחה שלי, העיר שלי, המדינה שלי, העולם כולו). ציר ה-X מייצג את פרק הזמן אליו מתייחסת המחשבה שלי (עכשיו, ימים, שבועות, חודשים, שנים...)

 

לדוגמא: "איזה באסה שנגמר הקורנפלקס שרציתי לאכול עכשיו" - זו מחשבה שמתייחסת אליי ועכשיו.

"איזה באסה שלא נטוס לחו"ל בקיץ" - זו מחשבה שמתייחסת למשפחה שלי בתקופה של חודשים.

"ההשבתה של מערכת החינוך הולכת לפגוע בדור שלם" - המדינה שלי, שנים.

 

שימו לב בתרגיל הזה לאפשרות הציור על הלוח שיש בזום. אפשר לבחור באפשרות שרק המורה יכול לצייר על הלוח, באפשרות שתלמידים גם יכולים לצייר וששמם יצויין ליד הציור שלהם, או שתהיה להם אפשרות לצייר ללא הופעת השם. השתמשו בהגדרה המתאימה בכל שלב של התרגיל ובהתאם לרמת שיתוף הפעולה של התלמידים בכיתה.

 

אנו נתחיל מהתייחסות משותפת לדוגמא או שתיים מהמחשבות שהתלמידים רשמו. תלמיד ישתף במה שרשם ואנו נצייר יחד נקודה על מערכת הצירים שמייצגת את אותה המחשבה. לאחר מספר דוגמאות נאפשר לכל התלמידים לסמן בעצמם את המחשבה שלהם על מערכת הצירים.

 

דיון:

ננתח יחד את התוצאות. רוב המחשבות יתייחסו אליי או לסביבה הקרובה שלי, ולכאן ועכשיו או לימים הקרובים. אפשר לעלות את הנקודה שהמחשבות שלנו לרוב שליליות "איזה באסה ש..." במקום "אני יכול לפעול לטובת...", "איזה כיף אם דברים היו ככה וככה".

כדי לפעול לשיפור התחבורה הציבורית אנחנו צריכים לחשוב לא רק על הכאן והעכשיו ולא רק עליי. כשמשהו מפריע לי, נחשוב גם למי עוד זה מפריע? אם אני אפעל לשפר את מה שמפריע לי עכשיו, בעוד חודשים זה ייראה אחרת.

 

תלונות:

יש הרבה דרכים לפעול לשיפור התחבורה הציבורית. בשיעור הזה אנו נתמקד בדרך אחת, שהיא הפשוטה והקלה ביותר, אבל גם האפקטיבית ביותר והיא, למלא טופס תלונה, או לכתוב מכתב תלונה כשמשהו מתנהל בצורה לא טובה. רוב הבעיות לא מטופלות כי הגורמים האחראים לא מודעים להן או לא חושבים שזה מפריע לאנשים. כדי לדעת בכל מקרה למי צריך לפנות נסביר את ההבדלים בין הגורמים ונעבור יחד על הטבלה שמפרטת למי פונים.

 

תחומי האחריות של כל גורם:

 

משרד התחבורה: אחראי על קביעת מסלולי הקווים, על מיקום התחנות, על תדירות הקווים, על הצפיפות באוטובוסים, על תיאום בין מועדי הרכבות והאוטובוסים, על נתיבי תחבורה ציבורית בינעירוניים (ובעקיפין, גם על נתיבי התחבורה הציבורית העירוניים), על כרטיסי הרב-קו ועל תעריפי התחבורה הציבורית. בנוסף, הוא הגורם המפקח על מפעילי התחבורה הציבורית (חברות האוטובוסים).

בגדול משרד התחבורה אחראי על כל מה שזז. על התנועה עצמה.

 

הרשויות המקומיות: אחראיות על הקמת נתיבי תחבורה ציבורית עירוניים (בתחום הרשות המקומית) ועל האכיפה בהם, על עיצוב תחנות האוטובוס בעיר. בנוסף, הן אמורות לייצג את התושבים מול משרד התחבורה. בגדול העייריה אחראית על כל מה שנייח ולא זז. היא כמו האחות הגדולה של התושבים שלה (חזקה יותר ודואגת להם אל מול הרשויות).

 

מפעילות התחבורה הציבורית (חברות האוטובוסים ורכבת ישראל): אחראיות על ביצוע הנסיעות, על עמידה בלוחות הזמנים בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו על ידי משרד התחבורה, על התנהגות הנהגים ועל פרסום מידע בתחנות האוטובוס. משרד התחבורה אחראי על חברות האוטובוסים - לכן כשנתלונן לחברת האוטובוסים, זה כמו מורה שתעיר לתלמיד שלה, והפנייה למשרד התחבורה תהיה כמו להזמין את ההורים שלו לשיחה.

 

תרגול:

נעבור יחד על דוגמאות לתלונות מהמצגת ונחשוב יחד ככיתה למי הם צריכים להתלונן. התלמידים יכולים להעלות דוגמאות נוספות בעצמם.

 

סיכום:

באמצעות טופס תלונה שלוקח לנו דקה למלא, אנחנו יכולים להביא לשיפור משמעותי בתחבורה ציבורית. תמלאו טופס כזה כשאתם נתקלים בבעיה, ויותר מזה, תספרו על כך לאנשים סביבכם שגם הם ימלאו.